קרטוקונוס היא מצב רפואי בו הקרנית, השכבה החיצונית והשקופה בחלק הקדמי של העין, מתעוותת וקונית במבנה, בניגוד לצורת הכיפה הסימטרית הרגילה. המחלה נקראת כך מהמילים "קרטו" (קרנית) ו"קונוס" (חרוט), המתארות את התפרצותה וצורתה.
עדיין אין הסכמה מלאה על גורמי הסיכון להתפרצות קרטוקונוס, אך נראה שישנם גורמים גנטיים וסביבתיים, כגון חיכוך מכני של העיניים, העשויים להפעיל את המחלה. אנשים הנוטים לשפשף את עיניהם נמצאים בסיכון גבוה יותר. המחלה שכיחה באוכלוסיה בשיעור של כ-0.001%.
קרטוקונוס בדרך כלל מתגלה בעשור השני או השלישי ויכולה להיות שונה בחומרתה בכל עין ועם קצב התפתחות שונה. המחלה מובילה לבליטה קונית של הקרנית, בעיקר בחלקה התחתון.
סימפטומים כוללים טשטוש ראייה, הגדלה בקוצר ראייה וצילינדר, וסינוור והילות, במיוחד בלילה. הבדיקה כוללת רטינוסקופיה, מיפוי קרנית, ובדיקה במנורת הסדק, שבה ניתן לראות סימנים כגון טבעת ברזל סביב הקונוס וקפלים בשכבת ה-Descemet.
הטיפול האופטי כולל משקפיים, עדשות מגע רכות או קשות, ועדשות סקלרליות. במקרים מתקדמים יותר, ניתן לבצע טיפולים כירורגיים כגון Corneal Collagen Cross-linking, שתלי טבעת בקרנית, והשתלת קרנית.
במקרים שבהם קרטוקונוס מתקדם, הטיפולים הכירורגיים מגוונים וכוללים אפשרויות כמו:
1. Corneal Collagen Cross-linking: הליך זה מטרתו לחזק את קשרי הקולגן בקרנית על מנת למנוע את התקדמות המחלה. הוא אינו משפר את הראייה בפני עצמו, אך יכול לעזור להאט את ההתדרדרות של המצב.
2. שתלי טבעת (Intracorneal ring): טבעות אלה מושתלות בקרנית כדי לשפר את צורתה ולהשטיח את הקונוס. השיפור בצורת הקרנית יכול לאפשר יציבות טובה יותר לעדשות המגע.
3. השתלת קרנית: במקרים של קרטוקונוס מתקדם מאוד, כאשר יש צלקות במרכז הקרנית או נזק חמור אחר, ייתכן שהשתלת קרנית תהיה הפתרון הטוב ביותר. שיטות ההשתלה כוללות Penetrating Keratoplasty, המחליפה את כל הקרנית, ו-Deep Anterior Lamellar Keratoplasty (DALK), המחליפה רק את השכבות הפנימיות של הקרנית, כדי למנוע סיכונים של דחיית השתל וזיהומים.
כל הליך כירורגי נלווה לסיכונים מסוימים וכרוך בהתייעצות רפואית מקיפה עם רופא העיניים. החלטה על טיפול כירורגי נעשית בהתאם למצב הספציפי של החולה ובמטרה לשפר את איכות החיים ואת איכות הראייה ככל הניתן.
לסיכום, קרטוקונוס היא מחלת עיניים מורכבת הדורשת גישה מותאמת אישית לטיפול, הן במישור האופטי והן במישור הכירורגי. מטרת הטיפולים היא לשפר את הראייה, להקל על תסמיני המחלה, ולהאט את התפתחותה ככל האפשר. במקרים בהם המחלה מתקדמת לשלבים יותר חמורים, טיפולים כירורגיים יכולים להוות פתרון יעיל לשיפור משמעותי באיכות הראייה. חשוב לזכור כי כל טיפול צריך להיות מותאם באופן אישי למטופל, בהתחשב במצב הרפואי והצרכים הספציפיים שלו. בנוסף, עקבת רפואית קפדנית והמשך תיאום ציפיות עם הרופא המטפל חיוניים להצלחת הטיפול ולשמירה על איכות החיים.
